משובים ומאמרים

דף הבית >> משובים ומאמרים

 
הי איריס,
אני מתעמלת כבר כשנתיים אצלך. התמכרתי.
אני מרגישה שהשיעורים עוזרים לי במאבק לשמר את הגמישות ויכולות התנועה שכבר אינם מובנים מאליהם
ככל שהשנים חולפות...

תודה לך ולהתראות בשיעור הבא,


דבורה
רמת אביב, 2014

 
אני משתתפת בשיעורים של איריס מזה כ 5 שנים ( אולי יותר). לא יכולה בלי. ולמה?
אני שנים עובדת /לומדת על הגוף : פלדנקרייז, טאי- צ'י, קרטה, ריפוי בתנועה- בשיעורים של איריס אני מרגישה נגיעה נכונה, אמתית , מדויקת לגוף שלי.
בהרבה עיסוקים בחיים- בכל תחום, ובמיוחד בגוף- אני מרגישה שלעיתים העשייה כמעט נוגעת ב"דבר"/ ב"מהות" , תסכול של נגיעה "ליד "- בעבודה עם איריס- אני מרגישה נגיעה ישירה , נכונה בדיוק מה שגופי צריך.
להגיע לשיעור לרוב עם כאב כלשהוא בגוף- בגילנו,  ומשפטי התנועה שאיריס מנחה אותנו משחררים כל כאב- כי פשוט עובדים נכון .
שלא לדבר על הנינוחות והפינוק בעבודה על הגוף ,בלי מאמץ כוחני- אלא נינוחות. שכיבה על הגב , ומתוך הרפיית הגוף בשכיבה לבצע משפטי תנועה המותחים/מרחיבים  נכון ובמידה הרצויה על מפרקי הגוף .עבודה דרך משפטי תנועה שגורמים לגוף להיות בזרימה, ולמצוא את הדרך הנכונה והמשחררת לביצוע התנועות. לאפשר לגוף למצוא את הדרך הנכונה לו תוך הנחייה מאד ברורה.
הגוף מתגעגע לשיעור במהלך השבוע.
מרגישה שאיריס יודעת מה היא עושה, מחפשת את התנועה הנכונה לעבודה על המפרק הנדרש תוך מחשבה הוליסטית על כל הגוף, כל רגע מדויק עם תשומת לב מרבית ועם אהבה. לגוף. לנשמה. לאדם. רווח נקי לכל מי שמתאהב בשיעורים של איריס. אני מרגישה שזכיתי.

מיכל לנדאו
רמת אביב, 2014


 
 
 
 
אמי בת ה- 90 הקפידה להתעמל פעמיים בשבוע. עשרות שנים אצל עפרה, עד לפרישתה ועוד מספר שנים אצל איריס.
כאשר אני רואה איך אימא מתכופפת, איך היא פושטת סוודר, איך היא רוקדת בחתונה תוך כדי הישענות על ההליכון שלה,
אני רואה את פירות העבודה המיוחדת על הגוף. כאשר אימא התקשתה להגיע לשיעורים, איריס לא ויתרה, יצאה מוקדם מביתה, הביאה את אימא במכוניתה וליוותה אותה, לאט-לאט, עד למקום השיעור, העיקר שתמשיך להפעיל את הגוף.

גם אני מתעמלת כבר שנים אצל איריס ובכל פעם נהנית מהתנועה המיוחדת ומהרעיונות הבלתי נגמרים.
איריס הופכת כל שיעור לחוויה מאתגרת ועוזרת גם לי לשמור על התנועתיות של המפרקים, על הגמישות ועל מצב טוב של הגב, כמעט ללא כאבים.

אלון, בעלי, סבל מכאבים עזים עקב הסתיידות באחת הכתפיים . אחרי טיפול פיזיוטרפי יקר שהקל על הכאבים הוא הצטרף לקבוצה
ובעקבות ההתעמלות השתפר מאוד טווח התנועה בכתף ובכל המפרקים.  היום הוא מסוגל לעשות תנועות שבתחילה נראו לו בלתי אפשריות.
 
מיכל רשף
תל ברוך, 2014

 
1. מתוך הבלוג של גילי מרטנס: "רובע צפון מזרח" עסקים קטנים בצפון מזרח תל אביב

http://www.rovazm.co.il/2907/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%AA-
%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%9B%D7%A4%D7%99-%D7%A9
 

התעמלות, בריאות ואינדיבידואליזם כפי שלמדתי מאיריס מלכא.

556619_367354626653105_426966348_n

(**הקלק/י בתוך הריבוע לכניסה לבלוג)

כרגיל, המחשבות של התקופה האחרונה משתקפות לי גם באנשים אותם אני פוגשת.

הפעם, הייתה זו איריס מלכא המקסימה במיוחד, שהצליחה לשפוך אור על אינדיבידואליות וחיקוי.

אני אסביר. לאחרונה אני תוהה עד כמה דעות שונות באמת מתקבלות, ומה המחיר שאנחנו משלמים כדי לשמור עליהן. כמה מקרים שקרו לי הקיץ הבהירו לי שיש מחיר לאמירת דעה, במיוחד כשהיא שונה מהמקובלת. זה נדמה כאילו מטפחים אינדיבידואליזם, אבל יותר ויותר אני מבינה שזו אמירה מלאכותית, מוגבלת, המשתמעת לכמה פנים, ולא תמיד הם נעימים.

ואז שוחחתי עם איריס שהסבירה לי איך היא מלמדת, ולמה יש חשיבות למסע של כל אחד, לשוני, לקצב האישי, ואפילו לפרשנות האינדיבידואלית של משמעות התנועה.

נדמה כי התנועה הייתה מאז ומתמיד בדמה של איריס. אתלטית בילדותה, מד"סית בצבא, למדה חינוך גופני בסמינר הקיבוצים והמשיכה בהוראת חינוך גופני בתיכונים. לאחר שילדה את ילדיה, הבינה כי העיסוק בהתעמלות הוא המפתח לבריאות שלה, והחלה לעסוק בהתעמלות בריאותית והתעמלות לגיל הרך, בהם היא עוסקת עד היום. היא למדה ועוסקת בהתעמלות עפ"י שיטתו של יהודה ליבנה (שלמד אצל פלדנקרייז). התעמלות זו מבוססת על תנועתיות של מפרקים, ללא צורך בשרירי יתר (אמונה לפיה אנו זקוקים אך ורק לשרירים חזקים דיו כדי לשאת את משקל גופנו).

השיעורים של איריס מתבצעים כאשר המתאמנים מקשיבים לקולה ומבצעים את ההנחיות שלה, כל אחד לפי יכולתו ותפיסתו את מילותיה. עם הזמן, הקואורדינציה שלהם משתפרת, המוח מתגמש (כי בכל שיעור היא מפתיעה עם משהו חדש, משהו שעדיין לא נעשה).

ההתעמלות הזו מחברת אדם לחושים, לרגש, למהותו הבסיסית. ההתעמלות לא מבוססת בשום דרך על חיקוי, אלא על תרגום מילים לתנועה, לחושים, כל אחד עפ"י הבנתו. תוך כדי הפעילות מבוצעת פעילות עצבית מוחית.

כל מה שראיתי אצל איריס היא הדרך המיוחדת שלה, השקטה, שלא מנסה לחקות שום דבר. והדרך שלה כובשת, נעימה, עמוקה, מבוססת על ידע ומחשבה מאוד בהירה ואישית. כנראה זה היה הסימן שלי. כן, יש מחיר לאינדיבידואליות, אבל המחיר שמשלמים על להיות כמו כולם יקר בעיני הרבה יותר. תודה איריס.

 

 

מאמרים מאת יהודה ליבנה 1931-2014.  מורי מזה 20 שנים. שלימד אותי תנועה רכה ומתואמת. תנועה שיש בה זיקה לאומנות לריקוד לציור ולמוזיקה. ולהלן מספר דפים שכתב והעביר לנו- תלמידותיו הנאמנות- מורות לתנועה שהלכו אתו מתקופת הלימודים בסמינר הקיבוצים ועד יום פטירתו בגיל 83.
מאמרים נוספים:

 התפתחות היכולת המוחית בגיל הרך/ איריס מלכא


כשתינוקות נולדים יש להם יותר מ 100 ביליון נוירונים. ואלה יכולים לשמש את כל תהליכי ההתפתחות הבאים בילדות בהתבגרות ובבגרות. הנוירונים יוצרים את החלקים השונים של המוח כאשר הם נודדים,  "מתמחים" ומשתנים בתגובה לאותות כימיים (Stiles & Jernigan, 2010).

התפתחות המוח נעשית מלמטה למעלה. כלומר מהחלקים היותר פרימיטיביים לחלקים היותר גבוהים ומתוחכמים. גזע המוח מתפתח ראשון במלואו ואחריו המוח האמצעי. אלה אזורים שאחראים על התפקודים הגופניים הראשוניים החשובים לחיים כגון: דופק, לחץ דם, טמפרטורת הגוף, תיאבון, שינה. במהלך הגיל הרך מתפתחות הסינפסות באזור הקורטקס שכולל את היכולות הגבוהות כגון: חשיבה, למידה, שפה, ניהול רגשות. בגיל הרך מתרחשת התפתחות מהירה מאוד של סינפסות באזור הקורטקס . זוהי תקופה של גדילה מואצת המתרחשת מהלידה ועד גיל 3 ובה "חלון הזדמנויות" לתהליך התפתחות משמעותי.

 בינקות הגרעין הבזאלי שממקד את תשומת הלב, ומאפשר התמיינות של המפה המוחית, בקלות ובמהירות, מועשר בנוירוטרופינים ומאפשר למידה ללא מאמץ. מאוחר יותר, כאשר יש צורך ב"קיבוע" המערכת המוחית, ישנו מנגנון שדואג ל"כיבוי" הגרעין הבזאלי ולסיום הקסום של לימוד ללא מאמץ. מכאן והלאה, בגילאים מאוחרים יותר, הגרעין הבזאלי יגיב רק כאשר יהיה גירוי מפתיע או חדשני, או כאשר נעשה מאמץ מיוחד להתרכז (Kilard & Merzenich, 1998) .

בסביבות גיל 3 המוח יכול להגיע ל כ-אלף טריליון סינפסות. הרבה יותר מאשר אדם יצטרך אי פעם. חלקן יישארו וחלקן ייכחדו . בתהליך התפתחות נורמלי רק מחצית מכמות הסינפסות יישארו וישמשו להמשך ההתפתחות המוחית במהלך החיים הכוללת זיכרון, למידה והסתגלות לתנאים חדשים (Buss & Oppenheim, 2004).

המוח הוא תלוי שימוש והאזורים המוחיים ממשיכים להתפתח בין השאר, הודות לגירויים  והפעילויות הסביבתיים. המוח מגיב לחוויות החיצוניות ומכין את המערכת העצבית להמשיך ולשכלל את היכולת הבסיסית. הוא יוצר "שבילים" וקישורים חדשים נוכח החשיפה. פעוט ששומע אנשים מדברים סביבו מפתח תאי מוח ונוירונים הקשורים לשפה ולדיבור . כאשר חוויה מסוימת חוזרת על עצמה היא מחזקת את הקשרים העצביים במוח והם נעשים מקודדים. זהו תהליך שיוצר יכולת של זיכרון . הזיכרון מאפשר להוריד מאמץ ולייצר מעבר מהיר ויעיל של אינפורמציה. הפעולה הופכת פשוטה ובהמשך אוטומטית. הפעוט לומד מילים כדי לבטא את עצמו. הוא לומד להניח רגל לפני רגל כדי להתקדם בהליכה, הוא לומד לחייך ובכך לגרום לאחרים לחייך אליו בחזרה.

החוויות הראשוניות מאפשרות בסיס עצבי ללמידה בהמשך (Bialistoke & Craik, 2006). עוד תהליך חשוב שקשור להתפתחות המוחית הוא ה"מייליזציה". המיילין הוא הרקמה הלבנה המבודדת ועוטפת את תאי המוח ומאפשרים מעבר עצבי מהיר וחלק. פעוטות מעבדים אינפורמציה בקצב איטי כי לתאי המוח חסר מיילין. תהליך "עטיפת" הנוירונים במיילין מתחיל באזורים המוטוריים והסנסוריים הראשוניים ובהדרגה ממשיך לאזורים הגבוהים יותר הקשורים למחשבה, זיכרון, למידה ורגשות. כמו תפקודים אחרים גם התגבשות המיילין מושפע מהחוויות של הפעוט בילדות ועד ההתבגרות ( Barkovich, 2000).

בסביבות גיל 3 המוח מגיע לכמעט 90 אחוז מהגודל הסופי שלו . כדי שתתרחש התפתחות תקינה ובריאה תינוקות זקוקים להזנה ליחס אוהב ולגירויים. אם אחד המרכיבים חסר ההתפתחות תיפגם. בתקופת הינקות, התינוק מכוון לקשר ויחסים עם המטפלים בו. אם היחס שלהם יהיה אדיש או עוין  הוא עלול לאבד את היכולת של מערכת יחסים בריאה ותקינה בהמשך חייו הבוגרים.  כדי לתקן את העיוות שנוצר בתקופה הקריטית יידרש מאמץ גדול שלא תמיד מצליח (Mustard, 2006).

גם לתזונה השפעה מכרעת על התפתחות המוח. נמצא שחומצה פולית מונעת ליקויים נוירולוגים וחסר של  B12 נמצא קשור בליקויים קוגניטיביים. ממצאים מראים שחסר בברזל בזמן העוברות והינקות, משפיע לרעה על התפתחות המוח. חסר ביוד בזמן הינקות והילדות, קשור ביכולת אינטלקטואלית ירודה. יכולת קוגניטיבית סנסורית אשר קשורה בראיה עלולה להיפגע במקרה של חסר בוויטמין   A ולפגוע ביכולת הקוגניטיבית באופן עקיף  (Benton, 2008) .

3. הגיל הרך הינה תקופה קריטית שבה יש "חלון הזדמנויות" להשפיע על מהלך החיים.
 
זהו " חלון הזדמנויות" להשפיע על היכולת התנועתית המוטורית הכוללת מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, קואורדינציה ותאום תנועתי גופני. זהו חלון הזדמנויות להשפיע על המצב המנטלי הרגשי והיכולת החברתית. בנוסף לאלה- זהו "שלב קריטי" אשר יכול להשפיע בנוסף לכל מה שהוזכר לעיל על היכולת הקוגניטיבית המוחית בהמשך החיים (Stiles & Jernigan, 2010) .
 
מחקרים מוכיחים שפעילות גופנית מותאמת משפיעה לטובה על היכולת המוטורית הרגשית חברתית ועל היכולת הקוגניטיבית וילדים שהשתתפו בפעילויות מותאמות לגיל הרך הגיעו להישגים גבוהים בביה"ס יותר מאשר ילדים אשר לא עסקו בפעילות גופנית (Krombhlz, 2006).
מחקרים הוכיחו שפעילות גופנית השפיעה לטובה גם בילדים עם ליקוי קואורדינטיבי (DCD) (Hyland & Polatajko, 2012) , ליקוי קוגניטיבי, הפרעות קשב וריכוז ( Piek & Pitcher, 1999) ), תסמונת דאון (Ulrich & Angulo-Kinzler, 2001) ועוד.
 
ההמלצה להשתתף בפעילויות מוטוריות וקוגניטיביות המערבות את החושים ומשפרות את הקואורדינציה ואת היכולת הקוגניטיבית בגיל הרך, ולנצל את התקופה הקריטית של הגיל הרך, כדי להשפיע באופן חיובי על המשך מהלך החיים של הילד.

4. הקשר בין יכולת מוטורית- קואורדינטיבית ליכולת קוגניטיבית


במאמר מקיף שמציין קשר בין יכולות מוטוריות ויכולת קוגניטיבית מציין הכותב (Haapala, 2013), שחוקרים רבים הראו קשר חיובי בין יכולת אקדמית גבוהה, זיכרון של פריטים (item memory test), ומיומנויות מוטוריות.

החוקרים (Niederer, et al., 2011) , מצאו שיכולת גבוהה במיומנויות מוטוריות נמצאה בקשר חזק עם יכולת גבוהה במיומנויות קוגניטיביות כמו: משימות I.Q משימות שדורשות שליטה, עכבה, זיכרון של פריטים וביצועים אקדמיים.

ההמלצה מסקירת המאמרים שסקר החוקר (Haapala, 2013), להשתתף בפעילויות פיזיות מגוונות בגיל הילדות שכוללות פעילות כמותית ופעילות איכותית שהרי השילוב של אלה יתרמו להתפתחות הקוגניטיבית.
מחקרים רבים אחרים מראים קשר אדוק בין יכולת קואורדינטיבית ויכולת סנסו- מוטורית, לקוגניציה. כאשר בדקו 1,194 ילדי גן (בגילאי ארבע עד שש) נמצאה קורלציה חיובית ומובהקת בין ביצועים מוטוריים וביצועים קוגניטיביים. נמצא שלילדים אשר השתתפו בפעילויות ספורט מחוץ למסגרת הגן או ביה"ס, היו ביצועים קוגניטיביים טובים יותר מכאלה שלא (Krombhlz, 2006).

מחקר נוסף שבדק בנים ובנות בני 5.5 (Planinsec, 2001), הראה קורלציה גבוהה בין יכולת מוטורית ליכולת קוגניטיבית. היכולת המוטורית נמדדה ע"י 28 מבחנים שונים (Rajtmajer and Proje, 1990), והיכולת הקוגניטיבית נמדדה ע"י RAZKOL test Praper, 1981), בשני המינים, המרכיבים המוטוריים שהיו בקורלציה גבוהה עם היכולת הקוגניטיבית היו אלה המאופיינים ביכולת קואורדינטיבית ובמהירות תנועתית. אצל הבנים גם לשווי משקל הייתה קורלציה מובהקת עם יכולת קוגניטיבית ואצל בנות כוח מתפרץ.

בדרום אפריקה ערכו מדידות של יכולות מוטוריות ויכולות קוגניטיביות בילדים בני ארבע עד שש שעברו תכנית התערבות שכללה שיעורי חינוך גופני לשיפור היכולת המוטורית , מיומנויות מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה ושיפור היכולת הגופנית הכללית. התוצאות הראו שיפור מובהק במוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה , בתפיסה המוטורית ובמוכנות לכיתה א' ,לפי המבחנים הארציים לקראת הכניסה לביה"ס (Pienaar, Van Rensburg, & Smith, 2011).




 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים