התעמלות הרמונית למבוגרים

ישנה חשיבות רבה ליכולת של האדם להניע את גופו באופן מותאם ולשכלל את יכולתו כך שהתפקוד שלו יהיה גבוה ומיטבי בכל הגילאים. הגוף הוא הכלי אתו אנחנו חיים בעולם הזה ולכן למידה של התנהלות גופנית טובה ושיפור היכולות הגופניות שלנו יאפשרו לנו לחיות בבריאות ובשמחה בכל גיל ויאפשרו לחיות בתפקוד גבוה ובכבוד גם בגיל המבוגר. 

המיקוד של התעמלות הרמונית בתנועה היא בחיזוק המפרקים: תנועת מפרקי הכתפיים, חוליות השדרה, מפרקי הירכיים, הברכיים, הקרסוליים והמפרקים הקטנים של כף היד וכף הרגל. בשיעורי התעמלות הרמונית נכנסים לעומק המפרק, ויש חשיבות לחיזוק וגם לגמישות באופן דינמי ואפקטיבי יותר מאימוני כוח וגמישות סטטיים.

כל שיעור עוסק באופן מעמיק בנושא מסוים כגון: שיפור תנועת הראש והצוואר, שיפור תנועת מפרקי הכתפיים, חיזוק וגמישות חוליות הגב, חיזוק השרירים העוטפים את מפרק הברך, שיפור ההליכה, ההצלבה והאינטגרציה של צד ימין וצד שמאל, שיפור תשומת הלב והנשימה בהקשר של היציבה והתארגנות חוליות הגב, תנועת אצבעות הידיים וחגורת הכתפיים, תנועת הקרסול ובהונות הרגליים ועוד. בנוסף,  שיעורי תנועה רבים עוסקים בקשר בין חלקי הגוף והתאום ביניהם: כמו למשל: תנועת בית החזה ושרירי הבטן האלכסוניים, הנעת הזרועות והכתפיים מהאגן וכפות הרגליים, חגורת הכתפיים ביחס לאגן והגב התחתון ועוד. 

דרך תנועה עדינה ומודעת ודרך הלמידה של האדם את עצמו ואת גופו, עם תשומת לב מעמיקה לעבודת המפרקים - התנועה ההרמונית מאפשרת לגוף לשפר את ההתנהלות התנועתית ואת היציבה באופן כללי וגם במצבים פתולוגיים. 

 בשיעורי התעמלות הרמונית בהתעמלות הרמונית ישנו תרגול יסודי על המעברים משכיבה לישיבה, ומישיבה לעמידה וחזרה.דרך שיעורי התנועה מאמנים את המנגנונים המוחיים הקשורים ליציבה ושיווי משקל: היכולת הווסטיבולרית, אשר כוללת את מנגנון שיווי המשקל בעומק הגולגולת,  והיכולת הפרופריוספטית הכוללת את המודעות הגופנית במרחב.  

השיעורים מגוונים ואינם חוזרים על עצמם, כך שהאימון כולל חיזוק וגמישות של השרירים והמפרקים מזוויות שונות שבד"כ לא מאמנים באימוני כושר ותנועה רגילים. העובדה ששיעורי התנועה מגוונים ולא חוזרים על עצמם תורמת גם לגמישות המוחית, שהרי אז המוח נמצא בעירנות ובקשב וקשרים עצביים חדשים נוצרים בעקבות למידה חדשה. 

התעמלות הרמונית מתאימה למבוגרים גילאי 18 ומעלה שרוצים לשפר ולהיטיב את ההתנהלות הגופנית, המנטלית והקוגניטיבית באופן מעודן ולהרגיש טוב יותר בגופם.

התעמלות הרמונית מתבססת על גישת ההתעמלות שהביאו יהודית בינטר ולוטה קריסטלר מגרמניה, שם למדו בביה"ס ל"התעמלות הרמונית" וב- 1940 פתחו את המסלול לחינוך גופני ותנועה בסמינר הקיבוצים, בארץ ישראל. ג'נבייב סטבנס הייתה הראשונה לפתוח את ביה"ס להתעמלות הרמונית Harmonic Gymnastics  בניו יורק ב- 1920,  וכתבה  ספרים המתארים את הגישה הייחודית של Delsarte דלסרט (1811-1871) באותן שנים. 

מורים רבים למדו אצל דל סארט, והוא היווה השראה למורים לתנועה, תאטרון ומחול שחלקם בהמשך  פיתחו שיטות משלהם כמו פ.מ. אלכסנדר, אשר למד אצל מורים שלמדו אצל ד'לסרט, כמוכן, גם איזדורה דנקן, פינה באוש, שהיו ממייסדות המחול המודרני. סטניסלבסקי, מהתאטרון, לאבאן, שיצר שיטה לניתוח תנועה, ועוד מורים שלהם הייתה השפעה גדולה בעולם. 

הוא הדגיש את הקשר בין הגוף והנפש והראה כיצד הם מתחברים דרך תנועה, נשימה ועבודה סומאטו-מוטורית. הוא הדגיש את חשיבות תשומת הלב בתנועה ואת הדגש החושי- סומאטי בכל תנועה שלנו. סטבנס בספרה,   Dynamic breathing and harmonic gymnastics,1892 , תארה כיצד התעמלות הרמונית יכולה להביא "לבריאות גבוהה, עצמה מוחית והתרוממות הרוח" (עמ' 62, מתוך המאמר על התעמלות הרמונית של קלי מולן, 2016 ; ראה בעמוד מאמרים).

 Mullan, Kelly., (2016). Harmonic Gymnastics and Somatics: A Genealogy  of Ideas. Currents p. 16-28. 

https://www.researchgate.net/publication/316004353.